חשיפה נכונה לכלבים צעירים
חשיפה נכונה ובזמן הנכון יכולה למנוע מכל כלב בעיות התנהגות בעתיד, כגון חרדות נטישה, הרס בבית, בעיות צרכים שלא נפתרו, רכושנות, פחדים ועוד. בשבועות הראשונים לחיי הגור, הוא חווה את תקופת יצירת הקשר הראשונה שלו יחד עם שאר הגורים והאמא, בתקופה זו הוא לומד על חיבור, משחק, צרכים, ניקיון, נשכנות וויסות של האמא.
האידיאל הינו לקחת את הגור בגיל 8 שבועות לאחר הלידה, בין השבוע ה7 ל-8 מופיעה תקפות חריטת הפחד הראשונה שנמשכת כשבוע. בשבוע ה-8 הוא מתחיל את תקופת הסוציאליזציה השנייה שלו. זהו הגיל שבו מופיעה חרדת פחד ראשונה ולכן חשוב להיות עדינים ולהשקיע תשומת לב לשפת הגוף של הכלב, מה מפחיד אותו וכמה. החשיפה חייבת להיות מהנה וחיובית וחשוב להימנע משינויים קיצוניים וארועים שעלולים להיות טראומתיים.
שלב חרדת הפחד מתחיל לרוב בגיל 8 שבועות ונמשך כשבועיים. זה גם הגיל בו אנו מפרידים את הגור מהשגר ומאימו, מה שעלול ליצור טראומה. לכן, חשוב להקל על הגור בתקופה זו, לתת לו הרבה חום ואהבה, לאפשר לו לישון איתנו בשבועיים הקרובים וליצור לו שגרת יום קבועה ככל האפשר. חשוב להיות מודעים לצרכיו של הגור, להעניק לו תשומת לב וזמן, לחשוף אותו לעולם אך לא להעמיס עליו יותר מדי.
התנהלות בשלב חרדת הפחד.
בגיל 7 שבועות הגור יכול לעמוד במצבים חדשים כמעט כמו כלב בוגר. בתקופה זו של חמישה שבועות הבאים הוא נמצא בתקופת התפתחות ויצירת קשר, וזה הזמן הטוב ביותר ליצירת קשרים עם בני אדם וחיות אחרות. זו תקופה מעולה לבסיס החינוך, הגור לומד מהר מאוד ויש לו רצון לחקור ולצבור חוויות.
חשיפה מבוקרת לגור.
החשיפה היא בעצם הרגלה של הגור לעולם ולעתיד הצפוי לו. יש רצון לחשוף את הכלב לכמה שיותר דברים, כולל אנשים שונים, סוגי כלבים שונים, חתולים אם יש, רעשים, מקומות ומשטחים שונים ואתגרים חדשים. החשיפה חייבת להיות הדרגתית ובעלת מגוון גדול, מלווה באוכל טעים ותכנון מראש של סיטואציות.
למרות שלרוב הגורים בשלב זה אינם עוברים את כל החיסונים הנדרשים, חשוב לתכנן את החשיפה כך שלא יגרמו לפחדים ממגוון דברים בהמשך. לדוגמה, ניתן לטייל עם הגור על הידיים, לנסוע ברכבת, לשבת בבתי קפה שהגור על הידיים, ולהימנע ממשטחים מזוהמים או כלבים שאינם מוכרים לנו.
הרגלה לגדרות ותחומים.
אנו רוצים ליצור את האזור המתחם כמקום כיפי עם דלת פתוחה, פעילויות עם הכלב בתוך האזור המתחם, ולאט לאט להתחיל לסגור את הדלת עד שהיא סגורה לגמרי. חשוב לעשות זאת בהדרגתיות ולא להשאיר את הכלב סובל בתוך הגדר.
קשיים במהלך החשיפה כמו פחדים וכד'
1. הימנעות – לא לנסות להתמודד עם כל דבר, בעיקר אם הכלב לא יכול כרגע להתמודד איתו.
2. ריצה – אם יש אזורים קשים שאי אפשר להימנע מהם, רצים דרך האזור כדי לשחרר את המתח.
3. תרגילי עוגן – טאץ׳ ואז תרגילים שמעסיקים את הכלב ומלמדים אותו לחפש אותנו בעת מצוקה ולסמוך עלינו.
4. מגע – מגע על הגב מהזנב עד הראש עם לחץ בינוני על עמוד השדרה, במידה וזה עוזר לכלב.
5. עיסוי באזור הבטן – עיסוי עדין סביב השופכה, תנועות מעגליות ועדינות. זה קורה רק בבית ורק שהכלב מבקש
